שיטות למידה שעובדות באמת: חזרה מרווחת, שליפה פעילה ולמידה משולבת
סיכומים צבעוניים וקריאה חוזרת מרגישים יעילים, אבל המחקר מצביע על שיטות אחרות. כך לומדים חכם יותר, בכל גיל.
רובנו למדנו ללמוד בדרך דומה: קוראים את החומר, מסמנים במרקר, כותבים סיכום, וקוראים אותו שוב ושוב לפני המבחן. השיטה הזו מרגישה יעילה, כי החומר נראה מוכר יותר בכל קריאה. אלא שמחקרים רבים בפסיכולוגיה קוגניטיבית מראים שתחושת ההיכרות הזו מטעה, ושיש שיטות אחרות שמביאות לזכירה טובה ועמידה יותר. החדשות הטובות הן שהשיטות האלה אינן מסובכות, והן מתאימות לתלמידים, לסטודנטים ולמבוגרים שלומדים מקצוע חדש.
אשליית השליטה
כשאנחנו קוראים טקסט בפעם השנייה או השלישית, הוא נראה מוכר, ואנחנו מסיקים שאנחנו יודעים אותו. אבל היכרות אינה זהה ליכולת לשלוף את המידע מהזיכרון. במבחן, אין לנו את הטקסט מול העיניים, ואנחנו צריכים לשחזר את המידע בעצמנו. זו מיומנות שונה, וקריאה חוזרת כמעט לא מתרגלת אותה.
גם סימון במרקר נוטה להיות פחות יעיל משנדמה. הוא יכול לעזור לזהות את העיקר, אבל לעיתים קרובות מסמנים יותר מדי, והפעולה עצמה אינה מחייבת עיבוד עמוק של המידע. ההבנה הזו היא הצעד הראשון לשינוי הרגלי הלמידה.
שליפה פעילה: לבחון את עצמכם
אחת השיטות שזוכות לתמיכה מחקרית רחבה היא שליפה פעילה, או למידה באמצעות בחינה עצמית. הרעיון פשוט: במקום לקרוא את החומר, מנסים להיזכר בו בלי להסתכל. אפשר לעשות זאת בכמה דרכים: לפתור שאלות תרגול, לענות על שאלות שכתבתם לעצמכם, להשתמש בכרטיסיות עם שאלה בצד אחד ותשובה בצד השני, או פשוט לסגור את הספר ולכתוב כל מה שאתם זוכרים על הנושא.
המאמץ להיזכר הוא בדיוק מה שמחזק את הזיכרון. כשהשליפה קשה, היא יעילה יותר, גם אם היא מרגישה מתסכלת. וכשלא מצליחים להיזכר, בודקים את התשובה, וכך מזהים בדיוק אילו חלקים דורשים חיזוק. זו גם דרך מצוינת לגלות פערים לפני המבחן, ולא במהלכו.
חזרה מרווחת: לפזר את הלמידה בזמן
שיטה חזקה נוספת היא חזרה מרווחת. במקום ללמוד את כל החומר בריכוז אחד, בדרך כלל בלילה שלפני המבחן, מפזרים את הלמידה על פני כמה ימים ושבועות. חוזרים על החומר אחרי יום, אחר כך אחרי כמה ימים, ואחר כך אחרי שבוע או יותר. כל חזרה כזו, כשהיא מגיעה רגע לפני שהמידע נשכח, מחזקת אותו לטווח ארוך.
למידה מרוכזת ברגע האחרון יכולה לעבוד למבחן של מחר, אבל המידע נשכח מהר מאוד אחריו. לעומת זאת, חזרה מרווחת מייצרת ידע שנשאר. יש אפליקציות כרטיסיות שמחשבות באופן אוטומטי מתי לחזור על כל פריט, ומקלות מאוד על השימוש בשיטה. גם בלי אפליקציה, אפשר לתכנן לוח חזרות פשוט ביומן.
למידה משולבת
בדרך כלל אנחנו מתרגלים נושא אחד בכל פעם: עשרים תרגילים על שברים, ואחר כך עשרים תרגילים על אחוזים. השיטה הזו נקראת למידה בבלוקים, והיא מרגישה טבעית. אבל מחקרים מצביעים על כך שלמידה משולבת, שבה מערבבים סוגי בעיות שונים באותו תרגול, מובילה לעיתים קרובות לתוצאות טובות יותר במבחן.
הסיבה היא שבמבחן אמיתי, השאלות לא מגיעות מסודרות לפי נושא. צריך לזהות קודם איזה סוג בעיה עומד מולנו ואיזו שיטה מתאימה לה. למידה משולבת מתרגלת בדיוק את היכולת הזו. היא מרגישה קשה ואיטית יותר בזמן התרגול, אבל הקושי הזה הוא חלק מהיתרון.
הסבר עצמי ולמידה עמוקה
שיטה נוספת שמשפרת את ההבנה היא הסבר עצמי. כשלומדים מושג או פתרון, שואלים את עצמכם למה זה עובד, איך זה קשור למה שכבר ידוע לכם ומה היה קורה אילו משהו היה משתנה. אפשר גם להסביר את החומר בקול רם, כאילו אתם מלמדים מישהו אחר. כשמנסים להסביר, מגלים מהר מאוד אילו חלקים לא ברורים.
כמה דרכים מעשיות ליישם את השיטות במקביל:
- לסיים כל שיעור או פרק בכתיבת שלוש שאלות על החומר
- לבנות כרטיסיות ולתרגל אותן כמה דקות בכל יום
- לקבוע חזרות קצרות על נושאים ישנים גם כשלומדים נושא חדש
- לפתור מבחנים קודמים שמערבבים נושאים שונים
- ללמוד עם חבר ולהסביר זה לזה את החומר
השילוב של כמה שיטות יחד הוא בדרך כלל יעיל יותר מכל שיטה לבד.
איך זה נראה בבית ספר ובבית
הורים יכולים לעזור לילדים לאמץ את השיטות האלה כבר מגיל צעיר. במקום לשאול אם הם למדו למבחן, אפשר לבקש מהם להסביר את החומר או לשאול אותם שאלות. במקום ללמוד הכול ביום שלפני, אפשר לעודד חזרה קצרה כמה ימים מראש. גם בלמידת מילים באנגלית או בלוח הכפל, כרטיסיות ותרגול קצר ויומי עובדים טוב יותר מישיבה ארוכה אחת.
חשוב לזכור שילדים, ובמיוחד ילדים עם קשיי למידה או קשב, עשויים להזדקק להתאמות ולליווי אישי. במקרים כאלה, כדאי להתייעץ עם המורים, עם יועצת בית הספר או עם איש מקצוע בתחום הלמידה.
שינה, הפסקות וסביבת למידה
גם השיטות הטובות ביותר לא יעבדו בלי שינה מספקת. במהלך השינה, המוח מעבד ומקבע את מה שנלמד במהלך היום, ולכן לילה לבן לפני מבחן פוגע לרוב יותר משהוא מועיל. הפסקות קצרות במהלך הלמידה, עם תנועה ואוויר צח, עוזרות לשמור על ריכוז. וסביבת למידה שקטה, בלי טלפון בהישג יד, משפרת את איכות הזמן שמוקדש ללמידה.
למידה יעילה אינה עניין של כמה שעות יושבים מול החומר, אלא של מה עושים בשעות האלה. שליפה פעילה, חזרה מרווחת, למידה משולבת והסבר עצמי הן שיטות פשוטות שכל אחד יכול לאמץ. הן דורשות מאמץ מעט גדול יותר בזמן הלמידה, אבל מחזירות את ההשקעה בזכירה טובה יותר ובביטחון רב יותר ביום המבחן.