בין המצרים ותשעה באב: מה המשמעות ואיך מסבירים לילדים
שלושת השבועות ותשעה באב הם תקופת אבל לאומית בלוח השנה היהודי. מדריך להבנת המנהגים ולשיחה עם ילדים על חורבן, זיכרון ותקווה.
בעיצומו של הקיץ, כשהילדים בחופש והחום בשיאו, מגיעה בלוח השנה היהודי תקופה שונה באופייה. שלושת השבועות, המכונים גם בין המצרים, נמשכים מי״ז בתמוז ועד תשעה באב, והם מוקדשים לזיכרון חורבן בית המקדש ולאסונות נוספים שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. עבור משפחות רבות, זו תקופה של מנהגי אבלות מדורגים, ועבור אחרות זו בעיקר הזדמנות להכיר פרק משמעותי בזיכרון הלאומי. כך או כך, זו תקופה שמעוררת שאלות, במיוחד אצל ילדים.
מה זה בין המצרים
השם בין המצרים לקוח ממגילת איכה, שבה נאמר שרודפי העם השיגוהו בין המצרים, כלומר בין הצרות. התקופה מתחילה בצום י״ז בתמוז, שבו לפי המסורת הובקעו חומות ירושלים לפני חורבן הבית השני, ומסתיימת בתשעה באב, יום החורבן עצמו. במשך שלושה שבועות, העם היהודי מתאבל בהדרגה, והאבל מתעצם ככל שמתקרבים לתשעה באב.
לפי המסורת, בתשעה באב חרבו שני בתי המקדש, הראשון בידי הבבלים והשני בידי הרומאים. עם השנים, היום הפך לסמל של אסונות רבים נוספים בתולדות העם, ובמקורות ובקהילות שונות נקשרו אליו גם אירועים מאוחרים יותר. כך הפך תשעה באב ליום האבל הלאומי המרכזי של העם היהודי.
התקופה כוללת גם את תשעת הימים, מראש חודש אב ועד תשעה באב, שבהם המנהגים מחמירים יותר. ההבחנה בין השבועות הראשונים לבין תשעת הימים משקפת את הרעיון של התקרבות הדרגתית לשיא האבל.
המנהגים העיקריים
במהלך שלושת השבועות נוהגים במנהגי אבלות מסוימים, והם משתנים בין עדות וקהילות. מקובל שלא לערוך חתונות, ויש הנמנעים משמיעת מוזיקה שמחה ומתספורת. בתשעת הימים נוהגים רבים להימנע מאכילת בשר ושתיית יין, למעט בשבת ובסעודות מצווה, וכן מרכישת בגדים חדשים ומשיפוצים שאינם הכרחיים.
תשעה באב עצמו הוא יום צום מלא, מהשקיעה ועד צאת הכוכבים למחרת. בנוסף לאיסור אכילה ושתייה, נוהגים להימנע מרחיצה של תענוג, מנעילת נעלי עור ומשמחה. בבתי הכנסת יושבים על הרצפה או על כיסאות נמוכים, קוראים את מגילת איכה בלחן מיוחד ואומרים קינות.
כל אדם או משפחה מקיימים את המנהגים ברמה שונה, בהתאם למסורת ולהשקפה. מי שמבקש לדעת בדיוק מה נהוג בקהילתו, או מי שיש לו שאלות על צום במצבים מיוחדים, מוזמן לפנות לרב הקהילה. בכל הנוגע לצום, נשים בהריון או מניקות, חולים וקשישים צריכים להתייעץ גם עם הרופא.
איך מדברים על זה עם ילדים
ילדים שומעים בגן, בבית הספר או בבית הכנסת על החורבן ועל הצום, ושואלים שאלות. השאלה הראשונה שהורים שואלים את עצמם היא כמה לספר. ההמלצה הכללית היא להתאים את ההסבר לגיל, לשמור על פשטות, ולהימנע מתיאורים קשים מדי שעלולים להפחיד.
לילדים צעירים אפשר לספר שפעם, לפני הרבה מאוד שנים, היה בירושלים בית מקדש גדול ויפה, שאליו עלו אנשים מכל הארץ. אויבים הרסו אותו, והעם היה עצוב מאוד. עד היום, פעם בשנה, אנחנו נזכרים בזה ומרגישים קצת עצובים. ההסבר הזה מספיק לגיל הרך, והוא נותן לילד מסגרת להבין את המנהגים.
לילדים גדולים יותר אפשר להרחיב: לספר על בית המקדש הראשון והשני, על הגלות ועל השאיפה של העם לחזור לארצו. זו גם הזדמנות לשיחה על ערכים. המסורת מקשרת את החורבן לשנאת חינם, ולכן נהוג להדגיש בתקופה הזאת את החשיבות של אהבה, כבוד הדדי והימנעות ממחלוקת.
פעילויות משמעותיות בתקופה
משפחות רבות מחפשות דרכים לחוות את התקופה באופן משמעותי, גם עם ילדים צעירים. הנה כמה רעיונות שמתאימים לגילאים שונים:
- קריאת ספר ילדים על ירושלים ובית המקדש
- בניית דגם פשוט של בית המקדש מקרטון או מקוביות
- סיור משפחתי בעיר העתיקה בירושלים ובכותל המערבי
- שיחה על מעשה טוב שכל אחד יכול לעשות למען אחר
- הכנת כרטיס ברכה או מכתב פיוס לחבר שרבו איתו
הפעילויות האלה מחברות את הילדים לנושא דרך חוויה ולא רק דרך מילים. במיוחד הרעיון של מעשים טובים ואהבת חינם מתאים לכל משפחה, ללא קשר לרמת השמירה, ומעניק לתקופה תוכן חיובי.
ילדים וצום תשעה באב
ילדים צעירים אינם צמים בתשעה באב, ובמסורת יש התייחסות לכך שגם ילדים מעט גדולים יותר יכולים להתנסות בצום חלקי, למשל לדחות ארוחה בכמה שעות, כחלק מחינוך הדרגתי. חשוב להתאים זאת לגיל, לבריאות ולמזג האוויר. בקיץ הישראלי החם, שתייה מספקת אצל ילדים היא קריטית.
במשפחות שבהן ההורים צמים, כדאי להיערך מראש. להכין אוכל לילדים מבעוד מועד, לתכנן יום רגוע יחסית בבית או במקום מוצל, ולבקש עזרה מבני משפחה אם יש צורך. צום ביום חם עם ילדים קטנים הוא אתגר, ומותר לבקש תמיכה.
גם ילדים שלא צמים יכולים להשתתף ביום בדרכם. אפשר להימנע מממתקים ופינוקים מיוחדים, לבלות פחות מול המסכים, ולהקדיש זמן לשיחה או לקריאה. כך הם מרגישים שהיום שונה, בלי להעמיס עליהם מעבר ליכולתם.
מאבל לתקווה
אחד הרעיונות המרכזיים בתשעה באב הוא שהאבל אינו סוף פסוק. כבר במקורות מופיעה התקווה שהיום הזה יהפוך בעתיד ליום שמחה. מיד אחרי תשעה באב מגיעה שבת נחמו, שבה קוראים את דברי הנביא ישעיהו: נחמו נחמו עמי. מעבר מהיר מאבל לנחמה מלמד על חוסן ועל אמונה בעתיד.
לא במקרה, זמן קצר אחרי תשעה באב מגיע ט״ו באב, יום שמחה ואהבה. המעבר בין שני הימים הוא שיעור חשוב גם לילדים: יש זמנים לעצב ויש זמנים לשמחה, והחיים כוללים את שניהם. הזיכרון של העבר אינו בא כדי להעציב, אלא כדי לחבר אותנו לשורשים ולתת משמעות להווה.
לסיכום, בין המצרים ותשעה באב הם תקופה ייחודית בלוח השנה, שמזמינה הורים וילדים לשיחה על היסטוריה, זיכרון וערכים. בהסבר מותאם לגיל, בפעילויות משמעותיות ובדגש על אהבת חינם ותקווה, אפשר להפוך את התקופה הזאת לחלק חשוב בחינוך המשפחתי.